The Extra Mile

עיצוב לא נגמר, הוא נפסק. אם הייתי משלם תמלוגים על המשפט הזה כל פעם שאמרתי אותו, מישהו כבר היה יכול לקנות בית בריביירה. אבל מי לא מכיר את הרגע הזה, שעוברת המחשבה שהיית יכול לעשות את זה יותר טוב, אם רק היה לך זמן. אם רק היו דוחים את הפרזנטציה בעוד כמה ימים, היית עושה את הברקת המאה. אז איך גורמים לרגע הזה להגיע, לפני שאנחנו באמת צריכים לסיים אני באמת לא יודע להגיד, אבל אני כן יודע, שמה שקורה אחרי הוא תמיד הדבר המעניין ביותר. יצירתיות היא לדעת לקחת את הדברים בדרך הנכונה למקום הנכון. וירטואוזיות היא להיות זה שמגדיר מה המקום הנכון, מגיע אליה בדרך הכי לא צפויה, וגם כשהוא שם, זו רק תחנת ביניים לדבר טוב יותר, מדוייק יותר, מפתיע יותר. צריך לדעת להגיע לדבר המושלם, זה ברור. אבל מעבר לזה, כשמגיעים, צריך לקחת אוויר, לנשום עמוק, להבין שזו בעצם רק נקודת המוצא לדברים הטובים באמת, ולהמשיך. זה קשה, זה מתיש, זה מרגיש כאילו הגענו לקצה המרתון ופתאום הרחיקו לנו את נקודת הסיום בעוד כמה קילומטרים, אבל אלו הקילומטרים היפים ביותר, עם הנופים והמראות המרהיבים ביותר, לנו רק נותר לאזור את הכוח והאומץ להמשיך. לא לוותר בקו הסיום.